סקירת הדיסק של קרן פלס – אם אלה החיים הד ארצי

כמובן שמוחי עוד העז להתבדח ולשער שזו בעצם הסיבה שהסבון בכה מאוד.

מדוע אני מספר לכם את כל ההבלי הבלים הללו? ובכן, מפני שכבר שני לילות איני מצליח להירדם. נכון, תאמרו, התרגלתי. אבל מעולם לא סבלתי מנדודי שינה בגלל קרן פלס.

מאז שהאזנתי לאלבומה של קרן פלס קרה משהו. לא יודע בדיוק איך להסביר את זה, אבל יכול להיות שאיכשהו, קרן פילסה את דרכה למוחי הפעיל ואינה מרפה. בלילה הראשון לאחר שהאזנתי לו, התעוררתי בבהלה בארבע לפנות בוקר עם המנגינה לשיר הפותח את האלבום, 'זאת שבמקומי'. קליט בצורה מבהילה, השיר הזה לא עזב אותי עד שנאלצתי לקחת כדור שינה כדי להתגבר עליו. במילים אחרות – ראו הוזהרתם. הוא עשוי להיות הסינגל הבא מתוך אלבומה 'אם אלה החיים'.

אבל הכול יכול היה להיות טוב ויפה, ולשוב על מקומו בשלום, אילולא קרה הנורא מכל: אמש, שוב תקפה אותי הפלס. ישנתי שנת ישרים, אמיתית ועמוקה, חולם כהרגלי על סקארלט ג'והנסון, כשלפתע פתאום, בדיוק כשסקארלט ואני היינו מול האח, חולצים את פקק השעם מבקבוק היין ומתכוננים לעשיית אהבה אמיתית וכנה, קרה הנורא מכל: 'שמעון השכן'.  שיר מספר 6. ובינינו, סתם שיר, חביב, לא איזה 'איתי' או משהו. סתם שמעון השכן. שיר ששמעתי, נשבע לכם, פעם אחת בלבד.  ועכשיו אני כבר כועס באמת: שמעון השכן  הרס לי את הדייט עם סקארלט ג'והנסון! איפה נשמע כזה דבר? צודקים: בסיוטים שלי!

אני פונה אליכם לעזרה: אנא, עזרו לי להירדם! הדיסק הזה השתלט לי על החיים! אם יש רופא בקוראים, או עורך מוסיקלי שלא ניחן בקובלנציות יתר, אנא עזרו לי! הביאו לי איזה בלונד רדהד-ברייט אייז-עמית ארז, או כל דבר אחר להעביר לי את דיבוק הפלס. כי איני יכול להרשות לעצמי לא להירדם הלילה, בגלל קרן, בפעם השלישית. אתם יודעים איך זה: שלוש קרנות = פנדל.