ניצה שאול אנטי אייג'ינג

שאול. צילום: יוני המנחם ניצה שאול (55) מוכיחה שקצב ברגליים וחיוך של מיליון דולר יעבדו תמיד, לא משנה בן כמה אתה. מי שהמציא את הביטוי "לא משנה הגיל, העיקר התרגיל", לא ידע כמה הוא צודק כשמדובר בשחקנית שאול. טוב, זו לא חוכמה גדולה כשאת נראית בת שלושים וחיה כמו בת עשרים. שאול צלחה אמש (שלישי) את הסינון החמישי והקשה בתוכנית "רוקדים עם כוכבים" (רשת, 20.45) והיא ובן זוגה לריקוד הועברו באופן רשמי לשלישייה הסוגרת בחצי הגמר! ניצה שאול, מה שלומך בימים אלו? "אני מאושרת! קיבלתי מתנה אדירה שאני מברכת עליה. אמנם כואב לי בכל הגוף, בפופיק, אפילו בעין, אבל זה שווה את זה. אני מקבלת המון מחמאות וזה מחמם לי את הלב. ההשקעה בדבר הזו היא אדירה. כשרק הגעתי לזה, לא ידעתי בדיוק למה אני נכנסת ולא ידעתי שהתהליך יהיה כל כך תובעני. אבל כדי להגיע לרמה מסוימת, אתה צריך לקרוע את עצמך וכשאתה מקבל על זה מחמאות, זה כל כך מרגש. אני מרגישה כמו ילדה שקיבלה פרס אחרי מבחן". את באמת במבחן כל שבוע, איך זה לעמוד מול השופטים? "אוי, זה נורא! אני מפחדת שיגרשו אותי מבית הספר ויקראו להורים, זה דבר שבעיני הוא מאוד אינפנטילי, לא מתחברת לזה... אבל ברגע שהחלטתי ללכת על זה, קיבלתי כמה דברים שאני לא ממש מסכימה איתם, כמו לעמוד מול השופטים. בסופו של דבר, יגידו מה שיגידו, אני עושה את כל מה שאני יכולה וזה מספיק לי...". מה עוד היה לך קשה בפרוייקט? "הדבר הכי משמעותי וקשה שעברתי היה לאו דווקא החזרות המייגעות, אלא העובדה שנלקח ממני הכלי והנשק שלי - השפה! אני פרפומרית ששרה ומדברת ופתאום לקחו לי את השטיח מתחת לרגליים... היה לי מאוד חשוב שלא לאבד את הרמה של ההופעה, על חשבון המוגבלות הטכנית שלי, כי אין מה לעשות, אני לא רקדנית וגם לא מתיימרת. כמו כן, אופי הריקוד הזה הוא מאוד שובינשטי - הגבר הוא המוביל. סליחה? למה? מי יגיד לי לאן ללכת? בהתחלה היה קשה לי עם זה מאוד. ניסיתי להבין למה, עד שנכנסתי למהות ולתרבות של הענין. ברגע שאתה מקבל על עצמך את הכללים, אתה מבין שזה מקסים וזו אמנות! מה הדבר הכי טוב שאת לוקחת איתך הלאה? "ללא ספק - הפרטנר שלי, דניס בלוצרקובסקי. הוא מורה יוצא מן הכלל, שהצליח להוציא מים מן הסלע", היא צוחקת צחוק מתגלגל ומוסיפה, "פשוט מצאתי חבר צעיר. מה שכן, הוא הבוס! לגמרי! אני מפחדת ממנו פחד מוות, אני כל הזמן חושבת איך לרצות אותו ואיך לעשות יותר טוב. זה מדהים! הוא יכול היה ליצור אצלי אנטיגוניזם בלתי רגיל, אבל האישיות שלו מדהימה!". ומה לגבי כל ענין התחרותיות? איך את מתמודדת עם כל זה? "תראי, אני לא אדם תחרותי, לא מענין אותי להתחרות באחרים, אני רוצה להיות טובה עם עצמי, להיות הישגית. לכן, בהתחלה, היה לי גרוע מאוד, אני לא מתחברת לדברים האלה, הרי כולם עובדים כל כך קשה ומשקיעים אותו הדבר, אז למה אנחנו צריכים להתחרות האחד בשני? אבל הבנתי שזהו שם המשחק ואני מקבלת את זה". אבל ללא ספק נכנס בך יצר התחרותיות... "בטח! או שאתה נכנס לזה או שאל תעשה את זה בכלל. אני, בכל אופן, משתדלת תמיד לשמור על ההומור ועל החיוך. אם לא הייתי מאושרת וזה לא היה גורם לי הנאה פנטסטית, לא הייתי נשארת שם דקה. מה אני צריכה את זה על הראש? אני ילדה גדולה. סדר העדיפויות שלי בחיים מאוד ברור והזמן שאני משקיעה יקר לי מאוד, אבל אני לומדת כל כך הרבה ורוכשת המון ניסיון, ובעיקר, מאושרת מכל דקה". עם כל הכבוד לתרגיל ויש כבוד! איך הרגשת לרקוד לצד צוות של צעירים? "בהתחלה, לא ידעתי איך לאכול את זה ומאוד נבהלתי שאני היחידה מעל גיל 35, נגיד...חשבתי שאולי יביאו לי עוד קורבן גריאטרי ויחד היינו מקבלים הודעות מ'בית מוגן' או משהו כזה, וזה לא קרה... אבל כיוון שאני כל הזמן עובדת עם אנשים צעירים, זה מיד מסתדר וכעבור חמש דקות, הגיל לא היה נושא לשיחה. מה שקובע זה הגוף, הכושר שלך והחיבור שלך לפרטנר וזה קרה בשניות למזלי... אחרת לא יודעת איך הייתי מסתדרת... הגעתי עם כושר גבוה מאוד, אני עושה פילטיס וכושר שנים, עכשיו היה רק צריך להפוך את הגוף הזה לגוף רוקד....". הכניסה לרחבת הריקודים לא הייתה חלקה כל כך, על אף הפיגורה והשרירים המתוחזקים היטב. כששאול קיבלה את ההצעה להשתתף הפרוייקט, התגובה הייתה "לא" רבתי ורב משמעות! "מה פתאום? מה אני אעשה בדבר כזה?" היא נזכרת, "באותה תקופה גם הינו אמורים להתחיל לצלם את העונה החדשה של 'אלביס', אבל אז במקרה זה נדחה. כשזה קרה, התקשרו אלי שוב ואיבדתי את התירוץ שהיה לי. מראש אמרו לי שזה הזוי לגמרי, אבל הצליחו לשכנע אותי. אני אישית מאוד מחוברת לריקוד אבל משם ועד לעשות את זה לבד - הצילו! זה אכן הזוי! שאני חושבת על החוויה הזו שאני עוברת, אוי ואבוי לי אם לא הייתי עושה את זה". ומה בעלך אומר על זה שאישתו מענטזת עם בחור צעיר? "אוי, תראי, הבשלות והשנים הרבות שלנו עושות את העבודה. מה שדורון עבר איתי לאורך הקריירה שלי והתפקידים הרבים...זה רק עוד דבר אחד... שטויות.אמנם אין עם זה בעיה, אבל גם אם הייתה קנאה קלה, אז זה מאוד בריא. חביב מאוד בעיניי להעיר קצת את העניינים...". את תמיד יכולה להכניס אותו לעניינים ולעשות איתו חזרות בבית... "או הו...", היא פורצת בצחוק המוכר וממשיכה, "בעלי אמנם מנצח סימפוני מוכשר, אבל הוא לא שמע על החיבור בין הרגליים לאוזניים". יש לך הימור מי נשאר אחרון על הרחבה? "אני לא יודעת... אני מאוד אוהבת את אליענה בקייר, אני חושבת שהיא רוקדת מצוין ויש לה זוגיות וכימיה מדהימה עם הפרטנר, הם כאלה מתוקים...הכל כל כך לא ברור ואין לדעת מי ינצח. מה שבטוח שאמשיך לרקוד גם אחרי...לא כל יום ולא שלוש שעות רצוף, אבל בהחלט". מסתבר ששאול ,שמצטיירת כתמיד נינוחה, שלווה ובעיקר חייכנית, יודעת גם לאבד שליטה ולהתעצבן. "כשאני מתעצבנת, פילים עפים! בגלל זה אני מאוד שומרת על רוח טובה...", היא מעידה על עצמה. מה יכול להוציא אותך מאיזון? "תסכול וחוסר אונים מעצבנים אותי מאוד. העובדה שאני קורבן לפרפקציוניזם כל חיי מרגיזה אותי! גם במהלך החזרות, עפו ניצוצות! בכל הסיפור הזה יש תהליך של הפנמה ופתאום נתנו לי ללמוד שפה חדשה, איך אני עושה את זה? כל פעם שבני דורש יותר, אני ממש מתעצבנת...אבל כמו שאני מתעצבנת מהר, כך אני גם מתקררת מהר, אז זה די עלוב בסופו של דבר....". חוויה אחרת לחלוטין ששאול עברה לאחרונה, נטולת עצבים ורוויה ברוגע, היא הפרסומת לנוזל ניקוי כלים, לצד בתה, משוחררת טריה. "היה כזה כיף ביום הצילום! היו שם כמה שהופתעו מהכימיה המטורפת שלנו, רק אחר כך הם הבינו שאנחנו אם ובת. בתי סיימה מגמת תיאטרון והחליטו שללהק אותה יהיה צעד מאוד טבעי...". אז זה נכון שיש לך ידיים עדינות? את שוטפת כלים בבית? "איזה עדינות? את צריכה לראות אותן עכשיו... ממש לא, אבל בלי קשר יש מדיח כלים. מה קרה לך?". לקינוח, איפה אנחנו עוד צפויים לראות אותך מחוץ לרחבה? "בקרוב מתחילים הצילומים ל'אלביס'. ואני מתעתדת להשתתף במיוזיקל חדש שנקרא 'כמו בסרט'. בחנוכה הקרוב, אני משתתפת ב"צלילי הקסם" ומה שהכי מרגש אותי ואני יודעת כבר עכשיו שיהיה מאוד מצחיק זה הצילומים ל'גבעת חלפון 2'. יהיה כיף!"