עדן הראל - טוב לי לבד

חלק מלהיות מה שנקרא "ידוען" במדינה הקטנה שלנו זה לפתוח עיתון ולגלות על עצמך דברים שלא ידעת! הרכילאים מלבישים על הסלבריטיז סיפורים שברוב המקרים הם פיקציה הזויה, או סתם מוקצנים כל כך, עד שגם קורטוב האמת שהיה בהם כבר אבד. אבל לפחות במדור שלי אני יכולה לכתוב את האמת האמיתית שלי! אז הנה זה בא: כן, אני ובן זוגי גולן, הלא הוא ג' הזכור מהמדורים הקודמים, נפרדנו. נכון, רק חודשיים אחרי שעברנו לגור ביחד. את ה"למה" וה"איך" אני לא אפרט, מתוך האהבה והכבוד ששוררים בינו לביני, וכמובן מתוך כבוד לפרטיות שלנו, הרי גם אנחנו אנשים פרטיים וגם לנו מגיע קצת שקט. לגבי גל השמועות שיש לי, היה לי, או לא יודעת מה, סוג של רומן עם ליאור מילר, אני מכחישה בכל תוקף! לא היה שום דבר רומנטי. ליאור ואני חברים טובים, וכך זה יישאר. הדבר המצחיק הוא שברגע שבחורה חוזרת לשוק הבשר החופשי, מיד מתאמצים לשדך לה את הבא בתור. אז לכל אלה שמנסים, או יותר נכון מנסות (כן, אדוה מלמד, את), כרגע אני לבד וטוב לי ככה! ואם אימא שלי לא מודאגת מזה, גם אתם יכולים להירגע. תודה. סודות על הכורסה ובשעה טובה לי, עלתה לאוויר התוכנית החדשה שלי ב"ערוץ E", "נחשפים עם עדן הראל". ההפתעה הבאמת גדולה שלי מכל העניין הייתה לגלות איזה סיפורי חיים מדהימים יש לאנשים, ואיזה תהפוכות הכוכבים הישראלים חווים בדרך אל הפרסום. הכי נהניתי לגלות כמה נשמות טובות בדרך. צילמתי רק כמה תוכניות, והראשונה שבאה הייתה מאיה בוסקילה המקסימה, שלא משנה כמה היא כוכבת היסטרית, ובאמת אין אחד שלא מכיר אותה, היא נשארה מאיה המקסימה ולא שכחה מאיפה היא באה. אחר כך באה אילנה אביטל, שאני לא יודעת כמה מכן יודעות איזה חיים מטורפים היו לה, שרק מלהקשיב לה את שואלת את עצמך איך היא נשארה שפויה, ועוד מתוחזקת בהמון הומור עצמי. המאתגרת מכולן הייתה צופית גרנט. צופית היא אחת החברות הכי טובות שלי, ופתאום נלחצתי למצוא את עצמי בתפקיד המראיינת. הרי בתור חברות אנחנו חולקות המון סודות, וחששתי שנגלוש למקומות שלא נרגיש איתם נוח אחר כך. אבל היינו מספיק מקצועיות, יצרנו תוכנית עמוקה והפרטים הסודיים נשארו שלנו. יש עוד כמה אנשים בדרך לכורסה שלי, ואני באמת מקווה שכולם יתגלו כאנשים טובים שלא איבדו חוש כיוון בדרך. סבלנות נראה שמשנה לשנה החום והלחות בתל אביב נהיים בלתי נסבלים. כאילו כל שנה אלוהים אומר: "בוא נראה עד כמה חזקים הם, התל אביבים האלה... ושולח אלינו טמפרטורה של כבשן אכזרי. אני לא יודעת מה איתכן, אבל אני נמסה פה בטירוף! אולי השנים בלונדון הרגילו אותי לתנאי לחות שונים, אבל באמת אני כבר על סף ייאוש. שמישהו כבר יגיד לי מתי ייגמר הסיוט הזה! סוכן בטוח הוזמנתי לבכורה של סרט חדש. מכיוון שאני נטולת בן זוג כרגע, ואין לי כוח ששוב ילבישו עליי רומן, החלטתי שהכי בטוח ללכת עם הסוכן שלי, יואב. קבענו. הכול היה מאורגן, ומשום מה הכול הלך נגדנו. הוא קצת איחר, לא מצאנו חניה, ועד שכבר מצאנו, הבנו שאנחנו לא בקולנוע הנכון. את הסרט ההוא פספסנו, אבל החלטנו לא להתייאש וללכת לסרט אחר באותו מקום. אז בנות יקרות, אני ממליצה לכן ללכת לראות את הסרט הזה. קוראים לו "התרסקות", ואמנם הוא קצת מדכא, או כמו שיואב אמר בסוף הסרט: "מה נשאר לנו מלבד לחתוך את הוורידים עכשיו?", אבל נהנינו מאוד. זה סרט לא קל על גזענות, אפליה, חוסר צדק, פחד וחיים, והוא אמיתי מאוד, או לפחות מאוד קרוב למציאות. אם בא לכן סרט קצת אחר אבל לא אחר מדי, תלכו ותיהנו. נשיקות, עדן