מירי בוהדנה בג'ינס קרוע

נדמה לי שהפעם האחרונה שבה ראיתי מישהו לובש ג'ינס עם קרעים הייתה בשנת 87'. נותרתי בחיים, חרף האפקט שיצר המראה. היה נדמה שהג'ינס הקרוע נכנס לאגף הטראומות הסודיות שלי, אבל הנה קם עליי הסיוט מחדש. הדי גור, פיגורה אופנתית סולידית בימים כתיקונם, נתפסה ארוזה בדבר הזה. החרתה החזיקה אחריה מירי בוהדנה, שלבשה אף היא אייטיז למהדרין. זה באמת קורה? זאת בדיחה? מה הלאה, חולצות סאבי משובצות? סנדלים שקופים? ציצת שיער מחומצנת? כניצולת התקופה מן הראוי שיחוסו עליי. אין זה נאה לנפנף ככה אל מול פרצופה של פליטה מסויטת בממצאים ארכיאולוגיים מפלילים. אני עוד עלולה לאבד את הדעת ולתור אחר הג'ינס הקרוע הפרטי שלי. הוא בטח טמון שם, בין כדורי הנפטלין לתרופות בארון. האבחנה האופנתית, לצד הזלת ריר על ארקדי גאידמק, מצויה במדורה של ליסה פרץ, "ספורט אלגנט", ב"רייטינג" של השבוע, גיליון 326.